פסק-דין בתיק ת"ק 46293-07-12

עיקרי טענות הצדדים

1.    ביום 12.2.12 שכר התובע מצלמת וידאו מהנתבעת - העוסקת בהשכרת ציוד צילום - לצורך צילום החופה בחתונתו בתאריך 14.2.12.

החופה צולמה על ידי חברו של התובע ולמחרת היום כאשר ביקש להעתיק את סרט הוידאו למחשבו האישי גילה למרבה הצער כי על כרטיס הזיכרון (להלן: "הכרטיס") לא מופיע קובץ הסרט שצולם לכאורה.

התובע מסר את הכרטיס לנתבעת אשר העבירה אותו למעבדה לבדיקת אפשרות שחזור המידע שעליו, אך במהלך הזמן אבד הכרטיס בהיותו בחזקת הנתבעת.

2.    התובע עתר לפיצוי על סך 8,000 ש"ח בגין עוגמת נפש שנגרמה לו בשל אבדן צילום החופה בחתונתו.

3.    לטענת הנתבעת המצלמה יצאה מחזקתה כשהיא תקינה ועובדת באופן מלא, ולאחר שעברה בדיקה מקיפה. הנתבעת טענה כי כל לקוח (וכך גם התובע) מחויב על פי תקנון ההשכרה של הנתבעת לבדוק את תקינות המוצר השכור עם קבלתו לרשותו, וככל הנראה  התובע לא עשה כן. לגישת הנתבעת, עולה כי המחשב אליו הוכנס הכרטיס היה נגוע בוירוס (קטלני) אשר עבר אל הכרטיס והביא למחיקת כל המידע שהכיל.  

דיון והכרעה

4.    המחלוקת בענייננו מתמקדת בשאלה מה שווי הסיכוי שהתובע איבד לשחזר את צילום החופה בחתונתו (צילום שנעשה על ידי חבר, באיכות בלתי ידועה).

5.    לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, הגעתי למסקנה כי הנתבעת חייבת לפצות את התובע באופן חלקי - ואולי יאמר סימלי - בגין אובדן כרטיס הזכרון, וזאת מהנימוקים שיפורטו להן.

6.    אני מקבלת את עמדת הנתבעת, כי הכרטיס לא היה פגום בעת שנמסר לתובע, וכי אם היה פגום לא היתה המצלמה עובדת. טענה זו לא הופרכה על ידי התובע. אמנם, התובע בכתב התביעה טען כי היתה "תקלה טכנית בציוד הצילום" אלא שלמעט טענה בעלמא, לא הביא התובע ולו ראשית ראיה לתמיכה בטענה זו.

לפיכך, הפגם במידע נגרם להערכתי בשל חוסר מקצועיות של התובע. התובע היה יכול - וכך הוא נדרש בהתאם לתקנון  ההשכרה - לבדוק עם קבלת המצלמה את איכות הצילום, את תיפקודה ואת יכולתו להעתיק את הקובץ ולצפות בצילום שנעשה. ברור שדברים אלה לא בוצעו עלי ידי התובע, שכן אילו היו נעשים - היתה הבעיה בהעתקת המידע מהכרטיס למחשב מתבררת טרם האירוע עצמו ובכך היה נמנע הנזק.

7.    עם זאת,  הנתבעת קיבלה מהתובע את הכרטיס לאחר שהסכימה, בין אם לפי הצעתה ובין אם לבקשת התובע, להעביר את הכרטיס למעבדה על מנת לנסות ולשחזר את המידע הקיים בכרטיס.  בשלב העלאת הצעה זו בפני התובע לא דרשה הנתבעת לקבל תשלום עבור העברת הכרטיס למעבדה (כפי שאישר נציגה בדיון), ודרישתה לתשלום לאחר מכן היא שהביאה לעיכוב בהחזרת הכרטיס לחזקתו של התובע על מנת שינסה הוא לשחזר את המידע - ובסופו של דבר הכרטיס אבד לפני שהועבר לתובע.

8.    לגישת הנתבעת, היא פעלה כאמור לעיל לפנים משורת הדין, אך עם זאת הביאה הצעתה לכך שהכרטיס הוחזר לה ולא הועבר על ידי התובע למעבדה אחרת לצורך שחזור המידע. הנתבעת ראתה במתן השירות של העברת הכרטיס למעבדה המשך של אותו שירות שנתנה לתובע בעת שהשכירה לו את המצלמה. בשל כך היתה הנתבעת - שהינה בבחינת קבלן כהגדרת חוק השומרים תשכ"ז-1967 וחוק חוזה קבלנות תשל"ד-1974, אחראית לכרטיס כ"שומר שכר" ולפיכך היא חבה במקרה של נזק לכרטיס, למעט אם זה נגרם מחמת כח עליון. אובדן הכרטיס בשעה שהיה בחזקתה של הנתבעת (עובדה שהיא עצמה אישרה בכתב ההגנה) מחייב אותה לפצות את התובע בגין הנזק שנגרם לו עקב אובדן זה.

9.    הקושי במקרה דנן הוא בהערכת הנזק. כל שהתובע זכאי לו, הוא שווי המידע שניתן היה לשחזר. התובע אמנם טען כי במעבדה של חברו מתהדרים באחוזי הצלחה של 97% בשחזור מידע בכרטיסים פגומים. אם כך הדבר, כלל לא ברור מדוע נעתר התובע מלכתחילה להצעת הנתבעת להעביר את הכרטיס למעבדה שעמה היא עובדת כדי שתינתן (כך לגרסתו) הצעת מחיר לשחזור המידע, כשיש לו אפשרות זמינה ויעילה לשחזור המידע באמצעות חבר שמצליח כל כך בעבודתו.

הטענה האמורה כי סיכויי שחזור המידע על ידי חברו של התובע עמד על 97% לא הוכחה, והיא אינה סבירה בעיני בשים לב לנתון הראשוני שציין התובע בכתב התביעה, לפיו לאחר הכנסת הכרטיס למחשבו של אחיו של התובע, התברר כי "על כרטיס הזיכרון לא מופיע קובץ סרט שצולם."

בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע מהו ערכו של המידע שהיה קיים - אם בכלל היה כזה - על גבי הכרטיס ומה הסיכוי לשחזור מידע זה באופן שיאפשר צפייה בסרט שצולם.

10.  כפועל יוצא, אין מנוס מהמסקנה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו במשפט האזרחי להוכיח את הנזק שנגרם לו ולפיכך לא מצאתי כי הנתבעת חייבת לפצות את התובע בגין אובדן המידע ובגין עוגמת הנפש שבאובדן סרט החופה בחתונתו.

לעניין זה אציין כי התובע רצה לחסוך בעלויות הצילום ולפיכך העדיף לשכור מצלמה ולצלם את החופה בעזרת חבר במקום לשלם לצלם מקצועי שיבצע את עבודת הצילום, השתמש בציוד שככל הנראה אינו מוכר לו דיו והכניס את כרטיס הצילום למחשב שהביא למחיקת המידע - בכל אלה יש כדי להשליך על הערכת השווי של צילום החופה מצידו של התובע.

11.  עם זאת, מצאתי לנכון לקבוע כי התובע זכאי לפיצוי בשל התנהלותה של הנתבעת, שהציעה בתחילה (כך לפי עדותו של נציג הנתבעת בדיון) "לנסות לשחזר על חשבוננו את המידע" ולאחר מכן כשהדבר לא עלה בידיה, דרשה לקבל ממנו את עלויות התיקון - על אף שתיקון כזה גם לטענת הנתבעת לא בוצע בפועל (כאמור בסעיף 8 לכתב ההגנה), ולבסוף איבדה את הכרטיס ובכך שללה מהתובע את האפשרות (שסיכוייה כאמור לא הוכחו) לנסות ולשחזר את המידע האמור.